מס על קריפטו בישראל: מה חייב במס ואיך מדווחים

אזהרת סיכון: מטבעות קריפטו הם נכס תנודתי מאוד, ואפשר להפסיד את כל הסכום. המידע כאן כללי ולימודי בלבד, ואינו המלצה לקנות, למכור או להחזיק מטבע כלשהו או להשתמש בפלטפורמה מסוימת.

נכס, לא מטבע

השאלה הראשונה במיסוי קריפטו היא אם זה כסף או נכס. רשות המסים ענתה עליה בחוזר מס הכנסה 5/2018 (מינואר 2018): מטבע דיגיטלי הוא ״נכס״ לפי הגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ולכן מכירה שלו מסווגת ככלל כרווח הון. לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, בית המשפט קיבל את עמדת הרשות בפסק דין מ-2019.

המשמעות: מה שחייב במס הוא הרווח במכירה, כלומר ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה, ולא עצם ההחזקה.

מה נחשב ״מכירה״

לפי החוזר ולפי עמדות מאוחרות של רשות המסים, כפי שמפורטות בדוח המבקר:

• מכירה לשקלים או למטבע רגיל אחר.
• החלפת מטבע דיגיטלי אחד באחר. עמדה חייבת בדיווח 91/2021 קובעת שגם החלפה כזו היא אירוע מכירה החייב במס.
• תשלום בקריפטו עבור נכס או שירות.
• מכירת NFT. לפי מכתב של סמנכ״ל רשות המסים מ-6.3.2022, גם זה אירוע חייב במס.

רווח הון או הכנסה עסקית

• רווח הון: המצב הרגיל אצל מי שקונה, מחזיק ומוכר. בהנחיות של רשות המסים למילוי טופס 1399 על ריבוי עסקאות במטבעות דיגיטליים מופיעה אפשרות לרשום את הרווח הריאלי בשיעור מס של 25%.
• הכנסה עסקית: כרייה מתחייבת כהכנסה עסקית לפי החוזר. גם מסחר בהיקף ובתדירות של עסק יכול להיחשב הכנסה עסקית, ואז חלים שיעורי המס השוליים.
• מע״מ: לפי החוזר, הכנסה מקריפטו שאינה מגיעה לכדי עסק אינה חייבת במע״מ. מי שפעילותו מגיעה לכדי עסק יסווג ויירשם במע״מ כ״מוסד כספי״, עם כל המשתמע מכך.

הקו בין השניים אינו מספר קבוע, ולכן מי שסוחר הרבה בודק את מצבו עם רואה חשבון או יועץ מס.

איך מדווחים

• הודעה על מכירה: רווח הון מדווחים בטופס 1399 של רשות המסים (1399(י) ליחיד, 1399(ח) לחברה). בטופס יש קוד ייעודי למימוש או המרה של מטבע וירטואלי, ונכתב בו שמגישים אותו בתוך 30 ימים מיום המכירה ומצרפים לדוח השנתי.
• הרבה עסקאות בחודש: לפי הנחיות הטופס, כל עסקה מחושבת בנפרד, אבל אפשר לקבץ את כל העסקאות של אותו חודש ולדווח עליהן כעסקה אחת, עם ממוצע משוקלל של תאריכי הרכישה ונייר עבודה מפורט.
• דוח שנתי: את ההכנסה והחישובים מצרפים גם לדוח השנתי.

מה שומרים

החוזר מחייב לשמור מסמכים שמוכיחים שההכנסות המדווחות הן אכן ממכירת קריפטו. בפועל, לפי מה שרשות המסים דורשת במסלול של טופס 909, כדאי לשמור כבר מהיום הראשון:

1. מקור הכסף שבו קניתם את המטבעות: העברות מהבנק, אישורים.
2. כל קנייה וכל מכירה: תאריך, כמות, מחיר בשקלים, עמלה.
3. נתיב המטבעות: העברות בין פלטפורמות וארנקים לאורך כל תקופת ההחזקה.
4. דוחות מהפלטפורמה: אישורים על הפקדות ומשיכות, וכל דוח שנתי שהיא מפיקה.
5. נייר עבודה שמחשב את הרווח ואת המס.

בלי תיעוד כזה, קשה להוכיח את מחיר הקנייה, ומי שלא יכול להוכיח אותו עלול לשלם מס על יותר מהרווח האמיתי. השוואה של מה שכל פלטפורמה נותנת לצורך הדיווח: פלטפורמות קריפטו בישראל.

כשהבנק לא מקבל את הכסף

אחד הקשיים המוכרים הוא שבנקים מסרבים לקבל כסף שמקורו בקריפטו. לכן רשות המסים, יחד עם בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, פתחה מסלול ליחידים: טופס 909, שבו משלמים את המס על רווח ממימוש מטבעות וירטואליים ישירות לחשבון רשות המסים בבנק ישראל. התנאים: הבנק בישראל סירב לקבל את הכסף, מקור הכסף לרכישה חוקי, ומצרפים את המסמכים שהרשות דורשת, בהם נייר עבודה, אישורים על מקור הכסף ונתיב תנועות המטבעות. חברות אינן יכולות להשתמש במסלול הזה.

דיווח מאוחר

מבקר המדינה כתב ב-2024 שבעלי הכנסות מקריפטו שלא דיווחו בזמן מתלבטים, ושחלקם ממתינים להליך גילוי מרצון ייעודי. מי שלא דיווח על רווחים משנים קודמות פונה לרואה חשבון או לעורך דין מייצג לפני כל צעד, ובודק מול רשות המסים מה ההליך שבתוקף באותו זמן.

איך ממשיכים מכאן

• מטבעות קריפטו: מה זה ומה הסיכונים
• פלטפורמות קריפטו בישראל
• החזרי מס